תת פעילות של בלוטת התריס בנשים בהריון עלולה לגרום לפגיעה בהתפתחות העובר והילוד,בלוטת התריס 

עבודות רפואיות מצביעות על הפרעות בגדילה תוך רחמית, בהתפתחות נוירולוגית וב-IQבילדים שנולדו לאמהות עם רמה נמוכה של הורמון בלוטת התריס בעת ההריון ?בדיקת דם פשוטה יכולה לשנות את המצב ?פורסמו הנחיות חדשות לגלוי, טיפול ומעקב לפני ובמהלך ההריון.

תת פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם) שכיחה בנשים צעירות, וקיימת אצל 1-2% מהנשים ההרות בעולם המערבי. לעיתים קרובות קשה לאבחן מצב זה בהריון כי הביטויים הקליניים של היפותירואידיזם (עייפות, רגישות לקור, עצירות, נשירת שיער, התכווצויות שרירים וכד') דומים לסימפטומים של הריון. אבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקת דם פשוטה, והטיפול התרופתי זמין וזול.

כיום ידוע שלהורמון בלוטת התריס האימהי תפקיד חשוב בהתפתחות המוח של העובר. העובר עצמו מתחיל לייצר הורמון זה רק במחצית השניה של ההריון, והוא תלוי לחלוטין באספקת התירוקסין האימהי בשלב ההתפתחותי הקריטי להתפתחות המוח במחצית הראשונה של ההריון. רמת ההורמון עולה אצל האם במהלך ההריון בכדי לספק הן את צרכיה הגוברים והן את צרכי העובר.

מחקרים אחרונים הראו שקיימת הפרעה בהתפתחות פסיכו-מוטורית בגיל שנה - שנתיים אצל תינוקות שנולדו לאימהות עם היפותירואידיזם לא מטופל, ואף נצפתה ירידה משמעותית ברמת ה-IQבילדים כאלה בגיל 7-9 שנים.

מיד לאחר פרסום תוצאות המחקרים הללו ניסחו שלושת האיגודים הרפואיים הגדולים בארה"ב (איגוד האנדוקרינולוגים, האיגוד האמריקאי לאנדוקרינולוגיה קלינית, והאגודה האמריקאית למיילדות וגינקולוגיה) הנחיות שונות במטרה לנסות ולמנוע פגיעות אלה. כל איגוד פירסם הנחיות שונות שחלקן אף היו מנוגדות. למרות מחקרים נוספים עם תוצאות דומות שפורסמו בהמשך, לא הגיעו האיגודים האלה להסכמה ולהנחיות אחידות וברורות לביצוע בדיקות סריקה לגלוי וטיפול של היפותירואידיזם בנשים הרות, או לגבי טיפול ומעקב בהריון.

במחקר חדשני שפורסם לאחרונה בביטאון הרשמי והיוקרתי של האגודה האמריקנית למיילדות וגינקולוגיה, בדקו חוקרים ממחלקת ילודים במרכז רפואי רמב"ם את הגדילה התוך רחמית ואת תפקוד בלוטת התריס בימים הראשונים לחייהם של 239 תינוקות שנולדו ל27,386- אמהות עם תת פעילות בלוטת התריס שטופלו תרופתית במהלך ההריון, כאשר תפקוד בלוטת התריס נבדק אצל נשים אלה 2.3 פעמים (ממוצע) במהלך ההריון. התברר כי נשים אלו, ילדו תינוקות שסבלו מפעילות לא תקינה של בלוטת התריס שלהם, שמתבטאת בייצור הורמון ללא בקרה בימים הראשונים לחיים. כמו כן נמצא כי משקלם והיקף ראשם של התינוקות הללו, היה קטן יותר משל תינוקות שנולדו לאמהות עם תפקוד תקין של בלוטת התריס במהלך ההריון. החוקרים סבורים כי האמהות עם תת פעילות בלוטת התריס טופלו אמנם בהורמון תירוקסין בהריון, אבל ככל הנראה במנות נמוכות שלא הספיקו לספק את צורכי העובר במהלך התפתחותו.

ממצאים אלו צוטטו בהרחבה בספרות המקצועית, והאחראי על המחקר, ד"ר שרגא בלזר, מנהל מחלקת ילודים במרכז רפואי רמב"ם, התבקש ע"י עורכי העיתון OBG Management המופץ בקרב למעלה מ- 40,000 גיניקולוגים בצפון אמריקה, לכתוב הנחיות ברורות בנושא.

ד"ר בלזר מציין את ההנחיות העיקריות שפורסמו החודש:


•  הקשר בין תת פעילות בלוטת התריס של האם להפרעות נוירולוגיות ?התפתחותיות של הילוד מצדיק בירור תפקוד בלוטת התריס בכל הנשים המתכננות הריון או נשים בתחילת ההריון. החלטה סופית על ביצוע בדיקות אלו תלויה באישה וברופא המטפל.

•  בדיקת תפקוד בלוטת התריס מומלצת מאד לנשים עם סיפור משפחתי של מחלת בלוטת התריס או שיש להן סימפטומים של המחלה, או מחלה אימונית (חיסונית) אחר

•  נשים עם תת פעילות בלוטת התריס שאובחנה ומטופלת עוד לפני ההריון, זקוקות בד"כ לתוספת משמעותית של הורמון במהלך ההריון. מומלץ ניטור מתמיד של פעילות בלוטת התריס מתחילת ההריון.

•  מכיוון שרמת צריכת הורמון התירוקסין משתנה לעיתים קרובות במהלך ההריון ממליצים עורכי המחקר לטפל תרופתית בכל מקרה של תת פעילות ולעקוב אחרי פעילות הבלוטה בתדירות של 4-6 שבועות בכדי להתאים את רמת ההורמון בעזרת תרופות.